שלבי עריכת סרט

הקדמה

סיימתם את הצילומים, טסתם לקוסטה ריקה לשבועיים להשתזף או לפחות פנטזתם, התפקסתם בחזרה, שילמתם את התשלום האחרון לחברת השכרת ציוד, ועכשיו? קחו כיסא ושבו ליד החבר החדש הכי טוב שלכם, זה לא המחשב או אוויד או פיינל קאט, זה העורך שלכם.

עריכה עשויה להיות מתישה וארוכה, לכן במאי חייב אורך רוח כשמדובר בסרט שלו. בסופו של דבר, במאי טוב יצליח להגיע לסרט המופלא שלו גם אם זה לא בדיוק הסרט עליו חלם. במאמר הקרוב נסקור באופן כללי את שלב עריכת הסרט, הנקרא גם 'שלב הפוסט' (Post Production), עם כי נכון יותר יהיה להגיד שהעריכה היא חלק, משלב הפוסט. במאמר זה נפרט את השלבים המרכזיים בתהליך עריכת סרט (קצר או ארוך). לכאורה מדובר על שלבים קצרצרים ומהירים כפלאש או סופרמן, אך בפועל מדובר על ריצת מרתון של צבים וחלזונות (ואני לא מדבר על צבי נינג'ה).

יחסי במאי ועורך

אם כי חלק מהבמאים בוחרים לבצע את עבודת העריכה בעצמם, ברוב המוחלט של הסרטים יהיה לסרט עורך. להעסקת עורך בסרט ישנם מספר יתרונות בולטים:

* אחד היתרונות של עורך מקצועי הוא הידע וההבנה שלו בתוכנות העריכה. למרות שמהות העריכה היא בעיקר ביכולת העורך לספר סיפור על ידי חיתוכים ושליטה על קצב והזמן של הסרט, גם ידע טכני בתוכנת העריכה יחסוך לכם זמן וכאב ראש רב כאשר תתקלו בתקלות, באגים או פשוט דברים שאתם לא יודעים לעשות וידרשו מכם לבזבז זמן על חיפושי פתרונות באינטרנט במקום להתרכז בעריכה עצמה.

* העורך מביא עמו פרספקטיבה חדשה. מצד אחד זה אולי מרחיק מעט את הסרט מהחזון המקורי של הבמאי, אולם טוב שכך, הבמאי פעמים רבות יכול להיקשר רגשית יותר מידי לרעיון או מחשבה מסוימת הנמצאת בראשו, או לנסות ולהכניס סצנה מורכבת שצולמה במשך ימים בלב ההפקה אך אינה תורמת בסופו של דבר לסיפור וצריכה להיחתך. מניסיון אישי, בהחלט חובה שיהיה עורך ועוד יותר חשוב שלא יהיה נוכח על הסט בשלב ההפקה על מנת שיהיה מנותק ככל הניתן ממה שקורה על הסט, שיהיה ניטרלי ממש, ללא דעות קדומות.

* העורך יודע לערוך יותר טוב מכם. בזמן שאתם כבמאים מתעסקים חודשים בשלבי קדם ההפקה וההפקה, העורך מתעסק אך ורק בעריכת סרטים, זאת היא עבודותו ובזה הוא מתמקצע. במקרה ואתם חושבים שהעורך שלכם פחות טוב מכם בעריכה, אם זה אכן כך (או שאתם חושבים שזה כך) בוודאי שאין טעם לגייס עורך לסרט שלכם, ועדיף שתערכו את הסרט בעצמכם).

כיצד לעבוד ביחד

ולשאלת השאלות, כיצד על המבאי והעורך לעבוד ביחד? התשובה לשאלה זאת אינה פשוטה, מכיוון שמדובר בדינאמיקת עבודה בין שני בני אדם, שני אנשי מקצוע, והכי חשוב שני יוצרים שבעת העריכה יכולים להיווצר ביניהם גם קונפליקטים וחילוקי דעות. ולכן שיטת העריכה תיבנה עם הזמן ביחד עם העורך ותשתנה מעורך לעורך שתעבדו איתו. מניסיוני אני אישית מעדיף לתת לעורך יד חופשית עד להכנת הראף קאט הראשון ורק אז להיכנס למים ולשבת איתם בסשנים הבאים. ישנם במאים שלא יושבים עם העורך כלל אלא מקבלים ממנו ראף קאט ומחזירים פידבקים. מניסיוני הדל, רצוי לשבת ליד העורך החל מסיום הראף קאט הראשון, בעיקר כי הדבר מקצר תהליכים, אבל אתם תפתחו עם הזמן את שיטות העבודה הייחודיות שלכם.

תוכנות עריכה

אם פעם העורך היה חותך ומדביק קטעי פילים ביחד, בעידן הדיגיטאלי של ימינו הכלי העיקרי שמשמש אותנו לעריכה הם המחשבים ותוכנות העריכה. רוב תוכנות העריכה בנויות על אותו בסיס, וסביר להניח שברגע שאתם מכירים תוכנה אחת תוכלו לתפקד בצורה סבירה גם בתוכנה אחרת. ובכל זאת, רצוי לבחור תוכנה אחת או שתיים ולהתמקצע בהן ברמה גבוהה. עם הזמן והניסיון בתוכנות האלה, הידע עולה ומתרחב והרבה יותר קל להשתמש בהן.

בשוק קיימות די הרבה תוכנות עריכה, חלק נחשבות מקצועיות יותר וחלקן פחות. שלושת התוכנות המכורות ביותר בתעשייה וכאלו שאתם חייבים להכיר הן: Avid, Final Cut ו Premiere.

Avid

אחת מתוכנות העריכה הפופולאריות בישראל לצד פרמייר. רבים מבתי הספר לקולנוע מלמדים אותה. גם בהוליווד ניתן בהחלט למצוא סרטים שנערכים על ידי התוכנה הנ"ל. אם בעבר הממשק של התוכנה היה מפחיד ולא ברור, כיום אויד התחברו הרבה יותר למשתמשים ובסופו של יום, מדובר על תוכנה מעט יותר קלה.

Final cut

תוכנה מצוינת שרבים בארה"ב משתמשים בה. בארץ מספר זעום של אנשים נהנה לתקתק עליה פשוט מאוד מכיוון שהיא דורשת MAC. כלומר התוכנה לא עובדת בPC, מה שמהווה בעיה נטולת פתרון עבורנו. בגדול מדובר על תוכנה קלה לשימוש, בתוך מספר שעות ניתן בהחלט ללמוד עליה הכול. אבל לפני זה, להכין את פנקס הצ'קים ולקנות מקינטוש.

Premiere

תוכנה שמתחילה להתחבב יותר ויותר על עורכים. הממשק שלה ידידותי יותר למשתמש וגם ניתן בקלילות לייצא את הסרטים לAFTER EFFECTS, אותה תוכנה עמה נצטרך לעשות קסמים בסיום הסרט עם עריכת התמונה. פרימייר היא התוכנה הקלה ביותר לשימוש למי שלא נגע מעולם בעריכה. בניגוד לאוויד או פיינל קאט אפילו אדם שאינו עורך במקצועו ידע בקלילות להשתמש בה.

שלבי העריכה

כאמור עריכה עשויה להיות תהליך ארוך ומתיש, הבא נעבור על השלבים הבסיסיים של העריכה.

1. לוגינג (Logging)

יש הרואים בשלב הלוגינג כשלב המציק ביותר, לעומת אחרים שאוהבים את שלב הצפייה בחומרים. גלילה ראשונית של החומרים תגלה להפתעתנו שיש המון, וכן, אנחנו חייבים לצפות בכולם ולהחליט בצוותא עם העורך, האם מדובר על טייק טוב או רע או לא נורא. לרוב הצפייה בחומר המצולם היא חוויה קשה עבור הבמאי, לעיתים קרובות הוא אינו מצליח לראות לקט של טייקים טובים שיכולים להיתפר לכדי הסרט הפנטסטי שרץ לו במוחו. אולם, כדאי בהחלט, לקחת הכול בעירבון מוגבל, בדרך כלל בסופו של דבר, הסרט יצא מעולה עם הסיפור שפחות או יותר נכתב בתסריט.

2. אסמבלי (Assembly) 

בשלב האסמבלי יתחיל העורך למיין את הטייקים הטייקים על הטיים ליין, ללא שום חשיבות לחיתוכים ביניהם, בדיוק כפי שהם יצאו מהמצלמה עם הסלייט בפריים בתחילתו ומחיאות הכפיים בסופו.

3. ראף קאט  (Rough cut)

הראף קאט הראשון הוא אחד השלבים החשובים ביותר. וסביר להניח שבסיומו הבמאי יגלה שהסרט שלו יצא שונה ממה שחשב. אלא שאפילו את רומא לא בנו ביום אחד. הראף קאט הראשון מהווה בסך הכול יסוד רעוע אך איתן בדרך לבניית כל הסרט. בשלב זה יתחיל העורך להוריד את החלקים המיותרים מהטייקים אבל להשאיר את החיתוכים בין השוטים - 'קשים' כחלק מהרעיון שהעריכה בשלב זה אינה סופית.

לעיתים שלב הראף קאט יתחלק לשלבים בעצמו. תחילה העורך יעשה סצנה אחת או יותר ויראה לבמאי כיוון ראשוני, אחריו הבמאי ייתן את ההערות שלו ואז ימשיך העורך לחלק נוסף. ישנם עורכים שיעדיפו לקחת את הזמן ולעשות ראף קאט שלם, לעיתים אפילו יעדיפו להכניס סצנה מלאה מזווית אחת בלבד, רק כדי להרגיש את הסרט.

4. קאט ראשון (First cut)

העבודה על הראף ראט עלולה לקחת זמן רב, כאן בעצם יוכן המבנה הבסיסי של הסרט כולו ולכן ידרשו גרסאות רבות עד לקבלת תוצר מספק. הראף קאט הראשון שיתקבל ויאושר גם על ידי הבמאי וגם על ידי העורך יקרא הקאט הראשון ויסמל את השלב שבו ניתן להתקדם לשלב העריכה הבא.

5. פיין קאט (Fine cut)

לאחר הראף קאט הראשון מתחילה העבודה האמתית. כלומר, לבנות סיפור נכון. אין טעם בשלב זה להתעכב על פריימים בודדים, אלא לאתר סיפור שעובד והקהל יכול להבין אותו במהרה. אלא אם כן מדובר על סרט סטייל סלבדור דאלי שכל קשר בין סיפור, עלילה או משהו בסגנון הוא מיקרי בהחלט.

העניין העיקרי בסיפור הוא לנסות להיצמד לסיפור בתסריט, אבל להיות פתוחים לשינויים. הרבה פעמים סצנות שלמות שנראו טוב בהתחלה, פתאום מתאימות דווקא כסצנה שלישית ומספרות את הסיפור טוב יותר. אין ספק שמדובר על החלק המעניין ביותר בעבודת העריכה. הרבה פעמים הסיפור שכתוב בתסריט משתנה במעט ואף הופך טוב יותר.

מכאן נכנסים לעומקי הסצנות. מחפשים את השוטים הטובים ביותר, את המשחק הטוב ביותר, מוצאים קונפליקט ובונים קצב לסצנה. בניית קצב היא דבר חשוב שרבים מתעלמים ממנו. דוגמא אחת לקצב היא שכל ארבע שניות יהיה קאט או שאפשר אפילו להרגיש מתי שוט מסוים מיצה את עצמו. סרט הוא כמו סימפוניה המחייבת מקצב שיוכל לחבר את הצופה לתוכן.

חשוב מאוד בשלב הזה להבין גם את הקונפליקטים. לעיתים ישנן סצנות שהקונפליקט לא מספיק חזק, לכן רצוי לחזק אותו או אפילו לייצר אותו מחדש. לרוב העבודה הזו נעשית בזמן התסריט, אולם אפשר לסתום חורים גם בעזרת עריכה. תגובה של אחת הדמויות למשפט של דמות אחרת כבר עשויה ליצור קונפליקט מעניין שיעזור לנו בעתיד. לכן חשוב לתת לסצנות את העניין שלהן.

ישנן שיטות רבות ומגוונות לעריכה עליהם נפתח במאמרים אחרים. אולם כרגע נתמקד בעובדה שהעורך והבימאי עוברים סצנה אחר סצנה ומתחילים לעבוד עליה ברמת הפריימים הקטנים. מחיקת פריים אחד יכולה לגרום לסצנה או שוט לעבוד בצורה מופלאה. לרוב מדובר על תחושה וברגע שמשהו עובד ישנו קונצנזוס בין העורך לבמאי, שהנה יש קסם.

לכל סצנה יש את הייחודיות שלה. סצנות מסוימות קלות מאוד לעריכה, כל כך פשוטות שהם נותרו כשם שהיו מהראף קאט הראשון. אחרות מצריכות שינויים פעם אחר פעם ללא תשובה נחרצת, אך בסופו של דבר, אפשר למצוא את התשובה הסופית ולעיתים כמו דברים רבים בחיים, יש צורך להתפשר מעט ולנסות לסתום חורים בעריכה. חוסר התפשרות עלול להביא לבזבוז זמן מיותר על סצנות שלעולם לא תצליחו למצוא להן פתרון שלם מלבד יציאה לצילומי השלמה. בקיצור, שחררו!

לפני שהפיין קאט יגיע לגרסתו הסופית (Final Cut) חשוב להראות את הסרט לכמה שיותר אנשי קולנוע, ואולי גם חברים שלא עוסקים בתחום, לקבל ביקורות ככל הניתן ולהכניס את השינויים הנדרשים.

6. עריכת סאונד

סיימתם. כן, החלטתם שנמאס והסרט מספיק טוב. יש לכם סרט והוא אדיר! עם הדבר הזה תלכו לכבוש את העולם. מפה אתם נכנסים לשלב חשוב נוסף, מוזיקה, ועריכת תמונה וסאונד.

מדובר על עוד שלב חשוב מאוד. שלב שלוקח המון זמן וצריך המון סבלנות כדי לסיים אותו. עריכת התמונה היא דבר חשוב מאוד, לתת צבע אחיד לכל הסרט. עריכת הסאונד עשויה להרים את הסרט לרמה וזה עוד לפני ששרבטתי מילה אחת על מוזיקה שעוד עשויה להרים או להפיל את הסרט.

סיימתם גם את כל זה, רצוי להראות לאנשים שוב, הפעם לא קולנוענים, אלא אנשים שרוצים לראות ויודעים לבטא את עצמם ולהגיד מה הפריע להם. מפה אפשר לבצע שינויים מינוריים ממש ולהתחיל לחשוב על המקום בו תראו את יצירת המופת שלכם בפעם הראשונה. בכורה בקאן, ברלין או במכולת של חתוכה.

* במידה ובסרט מעורבים אפקטים מיוחדים כמובן שיתווסף שלב נוסף בו תתבצע העבודה על האפקטים של הסרט, בהפקות גדולות ייתכן ועריכת האפקטים תתבצע במקביל לעריכת הסרט.

 לסיכום

במאמר זה למדנו על קצה המזלג על כל התהליכים המאתגרים בעריכה. אין מדובר על טיול בפארק, את זה תעשו אחרי שהסרט התקבל לפסטיבל בפארק אפקה. זמן העריכה עשוי לקחת בין חצי שנה לשנה. יש כאלה שמצליחים לעשות זאת בפרק זמן קצר יותר, אלה שלוקח להם זמן רב יותר כנראה מעט במצוקה. בסופו של יום, ראוי לציין שהסרט שלנו לעולם לא יהיה מה שדמיינו בתחילת הדרך לכן אין מה להרגיש מדוכאים, אלא להתלהב ממה שייצרנו. בהצלחה לכולם!