dB Gain (גיין)
הקדמה
במאמר זה נסקור את הדרך השלישית והאחרונה לשליטה על חשיפת התמונה, השיטה נקראת dB Gain, אך היא מוכרת גם בשמות ASA או ISO. שתי השיטות האחרות הן מפתח הצמצם ומהריות התריס. שיטת ה Gain נבדלת מבין השתיים באחרות בכך שהיא מגדילה או מקטינה את כמות האור בצורה דיגיטאלית.
השמות
המשמעות המקורית של השם ASA הוא מהירות פילים. בימים בהם קולנוע צולם אך ורק על פילים, סוגי פילים שהיו פחות רגישים לאור - משמע היו צריכים יותר אור כדי להציג את התמונה היו בעלי "מהירות נמוכה", מצד שני פילים שהיה רגיש יותר לאור - היה נקרא בעל "מהירות גבוה". הסטנדרט שמודד את מהירות הפילים נקרא בארצות הברית ASA. עם התפתחות הצילום נוספו ל ASA (הסטנדרט האמריקאי) סטנדרטים נוספים כגון BSI (הסטנדרט הבריטי) DIN (הסטנדרט הדני) ועוד. החל משנת 1974 אוחדו שיטות הASA וה DIN לשיטת ה ISO שנקבעה כשיטה הבינלאומית שבימינו מזוה יותר מכל עם הצילום הדיגיטאלי. dB - משמעותו דציבל (decibel), והוא אמת מידה שעל פיה נמדד הGain.
דוגמאות לפירושי השמות
ASA - American Standarts Assosiation
BSI - British Standarts Institution
DIN - Deutches Institut fur Normung
ISO - Intarnational Standart Organization
"גיין" (Gain)
המילה Gain באנגלית משמעותה - להשיג וזה בדיוק מה שעושה השיטה, משיגה יותר אור בשביל הצילום. בשונה מהצמצם או מהירות התריס שמווסתים אור בצורה טבעית, הגיין עושה זאת בצורה דיגיטאלית - הוא מבהיר את הפיקסלים עצמם מה שאומנם משיג את התוצאה אך פוגע משמעותית באיכות התמונה. ככל שהגיין יהיה גבוה יותר, איכות התמונה תירד. דבר נוסף שמבדיל את הגיין ממפתח הצמצם ומהירות התריס הוא שהגיין לא יכול להחשיך את התמונה אלא רק להבהיר אותה.
גרעון (Grain)
התרגום הישיר של המילה Grain זה - גרעין. ככל שתעלו את הdB במצלמה כך יופיעו יותר גרעינים קטנים בתמונה שיגרמו לפגיעה קשה באיכותה, כלומר בתמונה תיהיה מגורענת או Grainy.
אם נדמה את הגיין לסאונד (שנמדד גם הוא בדציבלים), ניתן לדמות אותו להגברת רדיו או רמקול במחשב, ככל שנגביר את הסאונד, עוצמת הקול תעלה אך בעוצמה גבוהה מידי נתחיל לשמוע רעשי רקע לא נעימים - גריין.
טבלאות הסטופים של ה ISO
מפני שהגיין משמש לשליטה על החשיפה לאור במצלמה בדומה למפתח הצמצם ומהירות התריס, הוא נמדד בתחנות המקבילות לסטופים בטבלאות מפתח הצמצם ומהירויות התריס. ייתכן שבמצלמות שונות טווח הקפיצות של ה ISO יהיה בעל ספרות שונות אחת מהשניה - הסיבה לכך הינה סטנדרטים שונים של מצלמות. כמו בטבלאות מהירות התריס ומפתח הצמצם, בכל אחת מטבלאות גיין יופיע התחנות הראשיות כאשר ההבדל בין כל טבלה יהיה טווח הסטופים הנוספים שבין כל תחנה מלאה. להבדיל מטבלאות מפתח הצמצם והתריס הקפיצות של ה ISO יסמונו במספרים רגילים ללא שום אותיות כמו f,T או גרשיים.
טבלת ISO תחנות מלאות
6 |
12 |
25 |
50 |
100 |
200 |
400 |
800 |
16000 |
3200 |
6400 |
12800 |
25600 |
51200 |
102400 |
טבלת ISO קפיצות חצי
6 |
9 |
12 |
18 |
25 |
35 |
50 |
70 |
100 |
140 |
200 |
280 |
400 |
560 |
800 |
1100 |
1600 |
2200 |
3200 |
4400 |
6400 |
8800 |
12800 |
טבלת ISO קפיצות שליש
8 |
10 |
12 |
16 |
20 |
25 |
32 |
40 |
50 |
64 |
80 |
100 |
125 |
160 |
200 |
250 |
320 |
400 |
500 |
640 |
800 |
1000 |
1250 |
1600 |
2000 |
2500 |
3200 |
4000 |
5000 |
6400 |
8000 |
השימוש בגיין בקולנוע
הדבר החשוב ביותר שצלם קולנוע צריך לדעת על הגיין הוא - שאסור להשתמש בו. בעוד שהגיין משמש בצורה טובה צלמי סטילס - צלמי קולנוע צריכים לזכור - השאיפה היא שהגיין יעמוד על 0 במצלמה שלכם.
איכות התמונה בקולנוע צריכה תמיד להישמר ברמה הגבוה ביותר, אלא עם כן התוצר והסופי שאתם מחפשים הוא לצלם תמונה מגורענת - וגם אם כן, מומלץ בכל זאת להימנע משימוש בגיין, מפני שאפקט של גרעון יכול להעשות בקלות בשלב העריכה בעוד החזרת החומר המצולם לאיכות טובה הינה משימה כמעט בלתי אפשרית. במידה וחסר לכם אור בצילום השתמשו במהירות התריס, בעדשה עם צמצם יותר פתוח או שתאירו את הפריים שלכם עם פנסי תאורה.
לסיכום
במאמר זה דיברנו על הגיין, הדרך השלישית לשליטה על חשיפת התמונה במצלמה בנוסף למפתח הצמצם ומהירות התריס. דיברנו בין היתר על טבלאות הסטופים של גיין, על הסיבות לשמותיו השונים ועל למה מומלץ שלא להשתמש בו בתחום הקולנוע.