הצמצם וסוגי חשיפות
צפיות: 9419 |
|
הקדמה
במידה וקראתם את המאמרים על אור וחושך והראייה האנושית, אתם יודעים שהאור הוא הבסיס לראייה האנושית ומכך גם חומר הגלם של הצילום. ההבדל בין הראייה שלנו לראיית המצלמה הוא שהעיניים שלנו נשלטות ע"י המוח ומבצעות פעולות אוטומטיות של הסתגלות לתנאי אור כאלו ואחרים כדי שתמיד נראה בצורה הטובה ביותר. המצלמה לעומת זאת אינה יודעת מתי ניהיה חשוך מידי או מואר מידי בחוץ ואחד מתפקידי הצלם הוא לקבוע כמה אור נכנס למצלמה ולאיזה מטרה. אחד הכלים המרכזיים של הצלם לשליטה על כמות האור הנכנסת למצלמה הוא הצמצם.
סוגי חשיפות
חשיפה רגילה (Normal Exposure)
(ברוב המקרים הצלם יצלם את השוט בחשיפה רגילה. דבר שיגרום לתמונה להיות מספיק מוארת ולא חשוכה מדי. הבא נביט בדוגמא הבאה:
כפי שניתן לראות אנו יכולים לזהות את רוב הפרטים בתמונה בבירור אין איזורים חשוכים או מוארים מידי, משמע שהתמונה מצולמת בחשיפה רגילה\חשיפה נורמאלית.
חשיפת יתר (Over Exposure)
העישון בעין שלנו הוא האחראי לוויסות האור המגיע מהסביבה, כאשר השמש בחוץ מאירה חזק יותר האישון מצטמק ומכניס פחות אור אל העין. העין תמיד שואפת לראות את העולם בחשיפה רגילה. המצלמה לעומת זאת לא יודעת לעשות זאת בעצמה, נניח שהשמש בחוץ הייתה חזקה יותר והצלם לא היה מבצע פעולה לוויסות האור, אותה תמונה הייתה מצולמת בצורה הבאה:
התמונה למעלה צולמה בחשיפת יתר. משמע שהתמונה מוארת מידי, שימו לב שבאיזורים בהם יש יותר מידי אור לא ניתן לזהות פרטים מסוימים בנושא המצולם, שימו לב שאובדן הפרטים מתרחש בחלקי התמונה הבהירים יותר, הטקסטורה והגוון של חלקים אלו נעלמת והחלקים הופכים ללבנים, זה לא טוב בשבילנו כצלמים (אלא אם כן המטרה היא ליצור אפקט כזה).
חשיפת חסר (Under Exposure)
נקח את הדוגמא הפוכה, אם בחוץ היה חשוך יותר העין שלנו הייתה מסתגלת לשינוי (עד לטווח מסויים כי גם לעיניים שלנו יש מגבלה), אבל המצלמה הייתה רואה הכל בחשיפת חסר. התוצאה תהיה דומה מאוד לחשיפת יתר, אולם במקרה הזה נאבד פרטים באזורים החשוכים ביותר.
אמצעים לשליטה על האור במצלמה
על מנת לפתור את בעיות החשיפה עומדים בידי הצלם שלושה כלים עליהם הוא שולט מתוך המצלמה (ניתן גם להשתמש באמצעים חיצוניים כדי להוסיף או להחסיר אור - כגון פנסי תאורה וחסמים). כלים אלו הם הצמצם, מהירות התריס והגאין. במאמר זה נתמקד בצמצם.
הצמצם
הצמצם נבנה כדי לחקות את פעילות העישון שבתוך העין שלנו והוא עובד על אותו העקרון. כאשר נרצה להכניס פחות אור למצלמה הצמצם יסגר וכאשר נרצה להכניס יותר אור הצמצם יפתח. הצמצם בנוי בצורת טבעות של "עלים" חופפים שנסגרים ונפתחים כדי להכניס פחות, או יותר אור למצלמה:
טווח מפתח הצמצם
השליטה על פתיחת או סגירת הצמצם מתבצעת לפי תחנות (סטופים). הטווח של מפתח הצמצם הוא כמות הסטופים שבין הצמצם הפתוח ביותר - לצמצם הסגור ביותר. לפני שנעבור להסבר מפורט על תחנות אלו נדבר לרגע על מיקום הצמצם והאופן בו שולטים עליו בסוגי מצלמות שונות.
הצמצם במצלמות הפשוטות
כפי שניתן לראות בשלוש התמונות הקודמות (פתיחה מלאה, פתיחה בינונית, ופתיחה סגורה) הצמצם יושב בתוך העדשה, הצמצם ממוקם בתוך העדשה בכל המצלמות.
ברוב המצלמות הפשוטות (מצלמות סמארטפונים, מצלמות חובבנים) יש מד אור מובנה המודד את כמות האור בחוץ ומתאים את מיפתח הצמצם אוטומטית בניסיון להוציא את החשיפה הטובה ביותר מכל תמונה (כמו העין שלנו). מסיבה זאת מצלמות אלו אינן נחשבות מקצועיות ומיועדות לקהל הרחב ולא ליוצרי קולנוע או צלמים מקצועיים. בעת צילומי סרט נשאף להשתמש במצלמה שבה נוכל להגדיר את מפתח הצמצם ידנית.
הצמצם במצלמות חצי מקצועיות
ישנן מצלמות שמוגדרות כחצי מקצועיות, במצלמות אלו ישנה שליטה בצמצם אך היא מוגבלת מבחינת כמות הסטופים של הצמצם. במצלמות אלו העדשה תיהיה בדרך כלל קבועה (לא ניתנת להחלפה) והשליטה על הצמצם תיהיה לרוב מתוך תפריט המצלמה.
הצמצם במצלמות המקצועיות
במצלמות המקצועיות (מצלמות פילים לקולנוע, מצלמות דיגיטאליות לקולנוע (RED, ALEXA, מצלמות DSLR) מפתח הצמצם יהיה שונה לכל עדשה.
ככל שטווח מפתח הצמצם יהיה גדול יותר (ממפתח הצמצם הכי קטן למפתח הצמצם הכי גדול) העדשה תחשב לאיכותית יותר.
טבלת מפתח הצמצם
מפתח הצמצם, הוא הטווח של פתיחת הצמצם במצלמה, בכל מצלמה הצמצם נפתח לפי תחנות או סטופים.
הצמצם יסומן על רוב העדשות באות f (קטנה)
ובחלקן (בעדשות איכותיות יותר) באות T (גדולה)
בכל פעם שנזיז סטופ נכניס קצת יותר, או קצת פחות אור למצלמה. כמו שאמרנו קודם, השליטה על הסטופים תתבצע מתוך המצלמה או על העדשה עצמה, תלוי עם איזה מצלמה נעבוד. כשנרצה להזיז סטופים בצמצם נקרא לזה לפתוח סטופים או לסגור סטופים.
עדשות שמסומנות באות T נחשבות למדווייקות יותר מפני שכל עדשה כזאת נמדדת במיוחד עם מד אור כדי לבדוק כמה אור בדיוק עובר בכל סטופ. לעומת זאת הסטופים בעדשות המסומנות באות f מחושבים לפי משוואה מתמטית כללית.
על מנת ליצור שיטת עבודה נוחה ומשותפת לכל הצלמים פותחה טבלה המכילה מספרי הסטופים אחידים לכל המצלמות. הנה לפניכם הטבלה הקלאסית של מספרי הסטופים: (בטבלה זאת הצמצם מוצג ע"י האות f, אך יכול להיות מוצג באותה מידה באות T).
| f/1 |
| f/1.4 |
| f/2 |
| f/2.8 |
| f/4 |
| f/5.6 |
| f/8 |
| f/11 |
| f/16 |
| f/22 |
| f/32 |
| f/45 |
| f/64 |
משמעות הטבלה
1. בטבלה מופיעים מספרי מפתח הצמצם, המספרים הם פשוט מידות למדידת מפתח הצמצם. החישוב מתבצע ע"י חילוק אורך המוקד בקוטר הצמצם.
אבל כדי להפשיט את העניין היינו יכולים באותה מידה להחליף את המספרים שאתם רואים לרשימה רגילה של 1,2,3,4,5,6,7. כאשר בכל תחנה ההצמצם נפתח יותר. כל צלם או מי שמתעסק בצילום לומד מהר מאוד להתרגל למספרים בטבלה משום שהם סטנדרט בעולם הצילום וצריך פשוט לזכור אותם כמו שהם.
2. שימו לב לשורות האפורות בטבלה, הן מכפילות עצמן פי 2 כל הזמן: 1,2,4,8,16,32,64. השורות האלו הם למעשה הסטופים המלאים של הצמצם. כאשר אנו אומרים להעלות סטופ - אנו מעלים מ1 ל 2. או מ8 ל 16, או לכל ערך אחר בו אתם נמצאים באותו רגע, קפיצה זאת תכפיל או תחלק את החשיפה שלכם פי 2, תכניס או תוריד פי 2 מכמות האור בתמונה.
השורות הלבנות נקראות תחנות אמצע או חצאי סטופים. לכן כשנרצה להוריד חצי סטופ נוריד לדוגמא מ64 ל 45.
3. המספר הקטן ביותר (1) הוא בעצם מפתח הצמצם הגדול ביותר. במצב זה הצמצם יהיה הכי פתוח וייכנס הכי הרבה אור למצלמה.
המספר הגדול ביותר (64) הוא בעצם מפתח הצמצם הקטן ביותר. במצב הזה הצמצם יהיה הכי סגור וייכנס הכי מעט אור למצלמה.
את החוק הזה צריך לזכור הפוך על הפוך אם המספר קטן יש יותר אור. ואם הוא גדול יש פחות אור.
4. לא כל עדשה תיהיה בעלת הטווח שמוצג בטבלה למעלה, רוב העדשות יהיו בעלות חלק מהטווח, לדוגמא: 2.8 - 22. כפי שכבר אמרנו ככל שהטווח בין הצמצם הקטן ביותר לגדול ביותר יהיה רחב יותר (יותר סטופים) העדשה תיהיה איכותית יותר (ויקרה יותר).
טבלאות נוספות
קיימות למעשה מספר סוגי טבלאות של מפתחי צמצם, טבלת הסטופים שהצגנו מעלה נקראת טבלת מפתח צמצם מלאה. הסטופים שמופיעים בטבלה המלאה מופיעים גם בשאר סוגי הטבלאות. בטבלאות האחרות פשוט מוסיפים יותר תחנות בין סטופ לסטופ.
בעדשות מסויימות יהיו רק קפיצות מלאות, בעדשות אחרות יהיו קפיצות של חצי סטופ בין כל תחנה, ויש כאלו שיציעו קפיצות של 3 או 4 סטופים בין כל תחנה מלאה.
לפניכם ארבעת סוגי הטבלאות הקיימות. (שימו לב שהסטופים מהטבלה שהצגנו מקודם מופיעות בכל אחת מהטבלאות הבאות וההבדל היחיד הוא במרווחים ביניהם).
טבלת מפתח צמצם מלאה
| f/0.7 |
| f/1 |
| f/1.4 |
| f/2 |
| f/2.8 |
| f/4 |
| f/5.6 |
| f/8 |
| f/11 |
| f/16 |
| f/22 |
| f/32 |
| f/45 |
| f/64 |
| f/90 |
| f/128 |
| f/180 |
| f/256 |
טבלת מפתח צמצם קפיצות חצי
| f/0.70 |
| f/0.84 |
| f/1 |
| f/1.2 |
| f/1.4 |
| f/1.7 |
| f/2 |
| f/2.4 |
| f/2.8 |
| f/3.3 |
| f/4 |
| f/4.8 |
| f/5.6 |
| f/6.7 |
| f/8 |
| f/9.5 |
| f/11 |
| f/13 |
| f/16 |
| f/19 |
| f/22 |
| f/27 |
| f/32 |
טבלת מפתח צמצם קפיצות שליש
| f/0.7 |
| f/0.8 |
| f/0.9 |
| f/1 |
| f/1.1 |
| f/1.2 |
| f/1.4 |
| f/1.6 |
| f/1.8 |
| f/2 |
| f/2.2 |
| f/2.5 |
| f/2.8 |
| f/3.2 |
| f/3.5 |
| f/4 |
| f/4.5 |
| f/5 |
| f/5.6 |
| f/6.3 |
| f/7.1 |
| f/8 |
| f/9 |
| f/10 |
| f/11 |
| f/13 |
| f/14 |
| f/16 |
| f/18 |
| f/20 |
| f/22 |
טבלת מפתח צמצם קפיצות רבע
| f/1 |
| f/1.1 |
| f/1.2 |
| f/1.3 |
| f/1.4 |
| f/1.5 |
| f/1.7 |
| f/1.8 |
| f/2 |
| f/2.2 |
| f/2.4 |
| f/2.6 |
| f/2.8 |
| f/3.1 |
| f/3.4 |
| f/3.7 |
| f/4 |
| f/4.4 |
| f/4.8 |
| f/5.2 |
| f/5.6 |
| f/6.2 |
| f/6.7 |
| f/7.3 |
| f/8 |
| f/8.7 |
| f/9.5 |
| f/10 |
| f/11 |
| f/12 |
| f/14 |
| f/15 |
| f/16 |
| f/17 |
| f/19 |
| f/21 |
| f/22 |
לסיכום
במאמר זה דיברנו על חשיפות שונות של התמונה לאור ועל תפקיד הצמצם בשליטה על כמות האור הנכנס למצלמה. דיברנו על מיקומו של הצמצם ואופן פעולתו והפעלתו בסוגי המצלמות השונות. הצגנו את הטבלה המלאה של ערכי הצמצם והסברנו את מהותה. מאמר זה נותן ידע בסיסי על הצמצם, במאמרים הבאים נדבר על תכונות נוספות של הצמצם. הבנה ושליטה על מפתח הצמצם היא א-ב קולנועי וידע חובה לכל צלם קולנועי.
