טמפרטורת צבע
הקדמה
כמו שאנחנו יכולים למדוד את הטמפרטורה בחוץ, יש באפשרותנו למדוד 'טמפרטורה של צבע האור'. הסיבה לכך שאנחנו כקולנוענים מתעניינים מלכתחילה במדידה מסוג זה היא שכאשר נרצה להאיר שוט קולנועי, נצטרך בדרך כלל לחקות את התאורה שאנו רואים מסביבנו בכל יום. נניח שאתם מתכוונים להאיר את הסצנה הבאה:
חוץ, בית קברות, יום
יש בידינו יותר מאפשרות אחת להאיר סצנה זו, התאורה בחוץ יכולה להיות: כחולה, צהובה, לבנה או אדמדמה, כפי שהיא נראית לנו בשעות שונות של היום. את הבחירה של כיצד להאיר את הסצנה, יעשה במאי הסרט בהתאם לתחושה שהוא רוצה להעביר לצופה. צבעים קרים (גוונים כחולים) מעבירים לרוב תחושה של עצב ובידוד, וצבעים חמים (גוונים צהובים כתומים) מעבירים תחושה של חום ושמחה. בחירה בצבע מסוים לסצנה (צבע התאורה, צבע התלבושותף צבע התפאורה ועוד) היא חלק מבניית המיזנסצנה של הסצנה והשוט. עוד על צבעים בקולנוע מנקודת מבטו של הבמאי ניתן לקרוא במאמר על סיפור בצבע.
האדם שיהיה אחראי להפוך את חזונו ורצונו של הבמאי הבמאי למציאות הוא כמובן הצלם הראשי של הסרט שאחראי בין היתר לתאורה של הסצנה והשוטים. הצלם צריך לדעת לייצר את התאורה המתאימה לכל סצנה גם אם זאת אינה התאורה האמיתית מסביב באותו היום. יש לכך מספר סיבות:
* הפקת הסרט תלויה בלוחות זמנים ובלא מעט הוצאות כספיות, ולכן לא תמיד נוכל לצלם סצנות בזמנים ובתאורה בהם נרצה.
* רוב המצלמות הרבה פחות רגישות לאור מהעין האנושית ולכן גם אם התאורה בחוץ מתאימה בדיוק לצרכינו, עדיין נצטרך לחזק את האור בחוץ על מנת לא לפגוע באיכות הצילום.
* פעמים רבות נרצה לחקות את התאורה בחוץ או לבנות תאורה שונה, ובאותו זמן לעשות אותה 'קולנועית'. עם השנים פותחו שיטות שונות של הארת סרטים הכוללות הכוונת מספר פנסים אל הדמות בזוויות שונות ובכך יצירת הצללות מעניינות, הבלטת או הסתרת הדמות ועוד.
טמפרטורת קלווין
טמפרטורת צבע של אור נמדדת במעלות קלווין (Kelvin) ומסומנת ב k קטנה. סקלת מעלות קלווין, בין סקלת קלווין לבין מעלות צלזיוס ישנם למעשה יחסי גומלין, 20 מעלות צלזיוס לדוגמא, שוות ערך ל293 מעלות קלווין. ההבדל הוא שבמעלות קלווין לא נוכל לרדת מתחת ל 0 (נדבר על כך בהמשך) ובכך שהשימוש בכל אחת מהן נוח יותר למטרה מסוימת (יותר קל להגיד שהטמפרטורה בחוץ היא 20 מעלות צלזיוס מאשר 293 מעלות קלווין).
את טבלת מעלות קלווין המציא הפיזיקאי וויליאם תומפסון קלווין, או בשמו הפשוט, לורד קלווין. לורד קלווין מבצע ניסוי בו הוא לוקח (פחמן [Carbon], חומר שחור ממנו עשוי פחם) ומחמם אותו, והחומר מתחילת לשנות את צבעו לאדום. אם ראיתם פעם נפח שמחמם מתכת אתם יכולים לתאר את התוצאה.
התאוריה שלורד קלווין מפתח מתבססת על מה שהוא קורא לו 'גוף שחור מושלם'. כידוע שחור הוא היעדר צבע, ריקנות. זהו האפס לפי התאוריה של קלווין ולא ניתן לרדת מתחתיו (בשונה ממעלות צלזיוס שם אנחנו יכולים להגיע לטמפרטורות מינוס). העניין הוא שגופים שחורים מושלמים אינם קיימים בטבע ולכן האפס של קלווין הוא תאורטי. קלווין בוחר דווקא בפחמן מפני שזהו החומר הכי קרוב לשחור מוחלט שקלווין הצליח למצוא.
קלווין ממשיך לחמם את הפחמן ומעלה את הטמפרטורה אף יותר, הוא רואה שהחומר שניהיה כבר אדום ממשיך אט אט לשנות את צבעו לכתום, צהוב, ,לבן ולבסוף כחול. גופים שמתחממים מתחילים להפיץ קרינה תרמית וככל שהטמפרטורה של הגוף שמפיץ את האור עולה כך האור משנה את צבעו. האובייקט מתחיל להפיץ אור החל מ 300k (צבע אדום חזק). כפי שציינו קודם האור ממשיך והופך לצהוב, לבן, תכלת לבסוף כחול. הנה לפניכם טבלה נפוצה בה נהוג להציג מעלות קלווין ואת צבע התאורה התואם לכל טמפרטורה.
כפי שאתם רואים, ככל שהמעלות נמוכות יותר, אנו רואים יותר צבעים של אדום וצהוב, לצבעים אלו קוראים, צבעים חמים. ככל שטמפרטורת הצבע גבוהה יותר הצבעים הופכיל לגוונים של תכלת וכחול, לבצעים אלו קוראים צבעים קרים.
לטבלה הוספנו מצד ימין שלושה זמני יום עיקריים, זריחת השמש (וגם שקיעתה) נעה בין 1000 ל 3000 מעלות קלווין ומתאפיינת בצבעים אדומים וצהובים חמים. אור צהרי יום בהיר וישיר נע בין 5000 ל 6000 מעלות קלווין והוא נחשב לאור לבן. ושמיים אפורים ומעוננים הם בסביבות ה 7000 - 8000 מעלות קלווין והם מתאפיינים בצבעים כחלחלים.
זהו מידע שימושי מאוד לצלם, כעת תוכלו לדעת מהי טמפרטורת האור הנדרשת לכל אחד מזמני היום. נציג עוד מספר דוגמאות שיוכלו לשמש אתכם בעת הצילומים.
טבלה זאת תהיה שימושית ביותר עבורכם ובטח תחזרו להביט בה עוד פעמים רבות בעת הכנה לצילומים, אם לא תזכרו אותה עד אז בעל פה. בנוסף, אתם יכולים למצוא טבלאות דומות לטבלה זאת ברחבי האינטרנט.
צבעים נוספים
כמובן שאנחנו רגילים לראות מסביבנו אורות המאירים לא רק באור לבן כחול או צהוב. העולם שלנו מלא באורות משלל הצבעים והסוגים. נורות כגון פלורסנט ולדים (LED) יכולים להפיץ אורות גם בצבעים אחרים מפני שהם אינם מפיצים אור כתוצאה מקרינה תרמית.
פנסי תאורה
פנסי התאורה הם הכלי העיקרי לשליטה בתאורה העומד לרשות הצלם. כשהצלם מציב פנסי תאורה הוא שולט על הפרמטרים הבאים של האור.
* פנסי קולנוע מוסיפים אור שעוזר לחשיפת התמונה, זאת מפני שרוב המצלמות הרבה פחות רגישות לאור מהעין האנושית.
* פנסי קולנוע שולטים על עוצמת האור, האור יכול להיות 'רך' או 'קשה'.
* פנסי הקולנוע שולטים על צבע האור.
במאמר זה אנו מדברים רק על הגורם השלישי ברשימה זאת, צבע האור. רוב פנסי התאורה בקולנוע מוכוונים לשתי נקודות ספציפיות בטבלת מעלות קלווין:
3200k - סטנדרט של פנסי תאורה המאירים באור חם, פנסים אלו נקראים לעיתים פנסי 'טונגסטן' מפני שהם מפיצים אור דומה לנורות הביתיות הצהובות. אמנם הטמפרטורה הסטנדרטית שלהם היא 3200 מעלות קלווין, לעיתים תתקלו גם בפנסים בין (4000-2000) מעלות.
5600k - סטנדרט של פנסי תאורה המאירים באור קר. פנסים אלו נקראים לעיתים קרובות פנסי 'דיי - לייט' מפני שהם מפיצים כביכול אור יום. אמנם הטמפרטורה הסטנדרטית שלהם היא 5600 מעלות קלווין, לעיתים תתקלו גם בפנסים בין (5000 - 7000) מעלות.
בקולנוע נעבוד בעיקר עם שני הערכים האלו של מעלות קלווין, הסיבה לבחירה דווקא בשני ערכים אלו היא שלרוב אור יום יהיה אור לבן בטמפרטורה של 5600 מעלות קלווין ותאורה ביתית ותאורת רחוב תהיה כתומה בטמפרטורה של 3200 מעלות קלווין. וכאשר אנו יוצים משתי נקודות אלו נוכל לשנות את צבע האור של הפנס בהתאם לצרכינו. תוכלו לקרוא עוד על הנושא במאמר על פנסי תאורה.
ג'לטינים
כפי שכבר אמרנו, כמעט כל פנסי התאורה יאירו בנקודות ציון של 3200 או 5600 מעלות קלויין. אבל מה אם אנחנו רוצים להאיר את הסצנה בטמפרטורה של 2000 מעלות או 10000 מעלות קלווין? לשם כך נצטרך לשנות את את טמפרטורת הצבע של כל פנס. ואחת הדרכים לבצע זאת תהיה שימוש בג'לטינים. ג'לטינים הם מאין ניירות שקופים ועמידים לחום המתלבשים על קדמת הפנס ומשנים את טמפרטורת הצבע שלו. נרחיב עוד על ג'לטינים במאמר נפרד.
פילטרים
פילטרים פועלים בדומה לג'לטינים רק שאלו מתלבשים על עדשת המצלמה עצמה, מה שכמובן ישנה את כל התאורה בסצנה, בשונה מג'לטינים שישנו כל פנס בנפרד. נרחיב עוד על פילטרים במאמר נפרד.
איזון לבן
איזון לבן מתבצע דרך המצלמה עצמה, העקרון הוא להגיד למצלמה מהו הצבע הלבן האמיתי בסצנה, מכיוון שזיהוי צבעים במצלמה פחות טוב מהעין האנושית. איזון לבן יכול לשנות לחלוטין את מאזן התאורה של הסצנה ולשנות תאורה חמה לקרה ולהיפך. עוד על איזון לבן במאמר על איזון לבן.
תיקוני צבעים
לבסוף, נוכל לשנות את צבעי הסצנה בשלב העריכה באמצעים דיגיטאליים על ידי מה שנקרא Color Correction ו Color Grading. עוד על תיקוני צבעים במאמר על תיקוני צבעים.
לסיכום
במאמר זה דיברנו על טמפרטורה של צבע, הבנו שהתאורה סביבנו משתנה במהלך היום ויכולה לנוע מצבעים חמים לצבעים קרים. עבודתו של הצלם היא לדעת לשחזר ולשנות את צבע האור בהתאם לסצנה המצולמת. טמפרטורת קלווין היא מושג חשוב ונפוץ על הסט הקולנועי וחלק מהשפה הקולנועית המשותפת שכל קולנוען ובעיקר הצלם והתאורנים של הסרט צריכים להכיר. הבנה של מושג זה הינה בסיס להבנה של שיטות נוספות לשינוי התאורה של הסצנה, כגון: ג'לטינים, פילטרים ,איזון לבן ותיקוני צבעים.