ה"לוק" הקולנועי שאתה מדבר עליו לרוב נגרם משני דברים: יחס תצוגה וקצב פריימים לשנייה. יחס התצוגה ההוליוודי כביכול הוא מה שנקרא "יחס אנאמורפי", יחס תצוגה של 2.35:1 או 21:9. כך רוב הסרטים מצולמים היום. בטלוויזיה רגילה של 16:9 הסרט יציג עם שני פסים שחורים מעל ומתחת. 

קצב הפריימים לשנייה הסטנדרטי לסרטים הוא 24 פריימים לשנייה או 25 פריימים לשנייה אם אתה באירופה (קשור לסטנדרט התאורה, אבל זה כבר משהו אחר).

בגדול, אלו שני הפרמטרים העיקריים שאפשר להשתמש בהם כדי להפוך את השוט לקצת יותר קולנועי. אני לא מכיר את הסיפור של הISO אבל אם זה עובד לך, אחלה. בגדול, יכול להיות שזה מזכיר קצת סרטים ישנים יותר, בהם היה שימוש בפילם אמיתי, שבו היה לרוב קצת יותר גרעון. בגדול, יש כל מיני טכניקות נוספות - עריכת צבע (color grading) למשל. תחקור עוד קצת. 

להוסיף ISO כתחליף לגרעון זה רעיון רע בכללי בגלל שאתה מקבע את הגרעון בחומר המקור. למה שתרצה לעשות דבר כזה ולגרום להרס פוטנציאלי של הפוטג' שלך כשזה משהו שאתה יכול להוסיף בקלות כאפקט בעריכה בהמשך?